סתיו חלומי! פרק 21!

בשעה תישע בערב, העיר הייתה נקייה והבתים היו תקינים. עדיין נשארו דברים לשקם, אבל תושבי העיר כבר יכלו להסתדר במהירות בעצמם. ניקי המודאגת בחנה את חבריה, אבל לא היה נראה שמישהו נפצע. היא סיפרה להם שרוי עדיין קשור. טרישה וקים התנדבו ללכת אליו ולהסגיר אותו לבית הכלא הסמוך. כשהן חזרו, משום מה טרישה נראתה כועסת, ואילו קים- חולמנית.

כל החבורה גררו את עצמם במעלה ההר, כדי להספיק להיפרד משני החתולים. ג'ספרו רואוס הראשון ובלקסי האריסון קיבלו את פניהם בגירגורים רמים ובהתחככות בניקי העייפה והמאושרת. הם אפילו העיפו בלונים קטנים וציבעוניים לשמיים! זה נראה מאוד מרגש. ניקי התיישבה לצידם וליטפה אותם, והם נשכבו לידה.

"ראינו שהצלחתם," ג'ספרו היה הראשון שדיבר. "כל הכבוד לכם!" החמיא בלקסי. "תודה. העיר כמעט נקייה וכמעט חזרה למצבה הרגיל," דיווח בנג'מין. שאר הבנות צנחו בכבדות על הדשא. "אתם צריכים לחזור הבייתה, נכון?" שאל בלקסי. "כן," ענתה רוזי. "אנחנו יכולים להעביר אתכם הבייתה," הציע ג'ספרו. 

"לא כדאי. ההורים שלנו יופתעו ויתחילו לשאול שאלות. תעבירו אותנו בבקשה לחטיבה שלנו. בטח כל המורים והתלמידים התאוששו שם כבר," הסבירה רוזי. "אין בעיה," אמר ג'ספרו והתרחק מניקי. גם בלקסי זז הצידה, ונעמד לידו. 

"להיתראות!" קראו שניהם יחד, והם עיתקו את ניקי וחבריה משם.

ניקי הופיעה בחדרה בפנימייה. שירלי, טרישה, רוזי וקים, שהיו השותפות שלה לחדר, הופיעו שם גם הן. "איפה בנג'מין?" שאלה ניקי. "הוא בטח בחדרו. היי, נראה לכן שיש כאן את כל שאר התלמידים והמורים?" שאלה טרישה. "כדאי לבדוק."

"חכי. לפני כן, הייתי רוצה להגיד לך משהו, ניקי," ניגשה אליה שירלי.גם קים ניגשה אליה, וגם רוזי וטרישה. 

"אנחנורוצות להודות לך," אמרה שירלי. "זו הייתה הרפתקה נהדרת!" קראה טרישה. "וזה רק בזכותך ובזכות בנג'מין," אמרה קים. "הלוואי והיו לנו עוד הרפתקאות כאלה," הוסיפה רוזי. ניקי הסתכלה על חברותיה, סמוקה ונדהמת.

"את-תן במת מתכוונות-ת לזה?!" היא שאלה. "ברור!" הן צווחו יחד. "חיבוק קבוצתי!" הכריזה טרישה, והבנות התחבקו יחד בשמחה. 

לפתע, נשמעה דפיקה בדלת. הן הביטו בדלת בהפתעה. היא נפתחה, והן ראו את המורה שרית.

"תתכוננו לשינה! כיבוי-אורות בשעה עשר!" היא אמרה להן, ויצאה. 

רוזי הייתה הראשונה שדיברה: "המורה שרית מתנהגת כאילו הכל רגיל!" "היא וכל השאר בטח כבר התמודדו ונרגעו מכל מה שקרה," הציעה קים. "הגיוני," אמרה רוזי. "אז בואו נלך לישון!" קראה שירלי. "אני לא אלך לישון, עד שלא אראה את בנג'מין!" הכריזה ניקי, ויצאה מהחדר. חברותיה ליוו אותה בחיוכים וציחקוקים. 

ניקי ובנג'מין נפגשו במיסדרון. 'כניראה שגם הוא רצה להגיע אליי,' חשבה ניקי בסומק קל. "היי, בנג'מין," היא אמרה,בזמן ששיחקה בקווצת שיער מפותלת. בנג'מין חיבק אותה. ניקי חייכה בחולמנות. כמה טוב היה להיות איתו.

"את בסדר? הכל טוב אצלך?" הוא שאל. "כן. בזכותך," ניקי הישירה אליו מבט. 

בחדרים, התלמידים פיטפטו והתכוננו לשינה, המוריחם בדקו אם כולם הספיקו להירדם, ובינתיים- ניקי ובנג'מין התנשקו במיסדרון החצי-אפל את נשיקתם הארוכה השנייה.