קיץ חלומי

"היום בערב תיהיה לנו פעילות מהנה," ספר טום , אחד המדריכים. כל הילדים במחנה ישבו סביבו על הדשא, והוא דיבר על הערב. "היום בערב נדליק כאן מדורה, אני אנגן בגיטרה, נשיר שירים, נספר סיפורים, ונדבר. מי חושב שזה יהיה כייפי?" הרבה ידיים הונפו אל-על, וגם ניקי הרימה את ידה. ערב ליד מדורה נשמע לה נחמד. היא פזלה אל אביגיל, וראתה שהיא לא הרימה יד, כי היא הייתה עסוקה בלהתנשק עם סטיבן! ניקי לא הצליחה להחניק את קולות ההקאה שבקעו ממנה. "צודקת. נשיקות הן ממש לא מגעילות, אלא הם מגעילים," לחשה לה לי.

בערב, כל הילדיםישבו במעגל גדול, מסביב למדורה קטנה. המדריך טום באמת הביא גיטרה, אבל הסתבר שהוא בקושי ידע לנגן! הילדים התאכזבו, אבל אז נמצאה גיטרה אצל סטיבן. הוא ניגן טוב, כולם שרו, ואביגיל נעצה בו עיניים מעריצות. אחרי שסיים לנגן, הם התחבקו. ניקי העוותה את פניה.

"ועכשיו, לפני שתוכלו לחזור לאוהלים שלכם, הכנו לכם אוכל!" טום הצביע על שולחן מלא באוכל בריא וממתקים. והילדים התנפלו עליו!!!

ניקי נסתה להידחף בין הילדים ולהגיע לאוכל, אבל זה היה קשה מדי. אז היא פשוט לקחה צלחת והתחילה לדחוף לשם כל מה שמצאה! אבל הסתבר שזה לא היה רעיון טוב במיוחד, כי היא לא שמה-לב ונתקלה במישהו, והצלחת נפלה על השולחן, וכל הסלט שהיה בתוכה ניתז עליה!! כמה ירקות חתוכים כיסו את שערה. היא הסתכלה מסביב בגנבה, ושמחה לגלות שאף-אחד לא ראה את זה! טוב, כמעט. לפתע ניקי שמעה:"שיט! אני ממש מצטער!" היא הסתובבה, ונשימתה נעתקה. עמד מולה הנער הכי חתיך בעולם!

"רגע, יש לך משהו בשיער.." והנער החמוד הוציא בעדינות חתיכת מלפפון משערה. "מצטער שזה קרה," הוא אמר. אבל ניקי לא כעסה עליו בכלל. להיפך. היא אמרה:"זה בסדר. איך...איך קוראים לך..?"  "דון. מה איתך?" "ניק-קי..." היא לחשה.

"טוב, אז נתראה," הוא אמר, ונבלע בחיוך בהמון הילדים.