קיץ חלומי-פרק 7!

"היום יתקיים המשחק של דון," אמרה ניקי לשחר ולי."אני אהיה בקהל ואעודד אותו, למרות השיעמום. אני רוצה שינצח! אני רוצה שיהיה לו טוב..."

"הוא מתעלם ממך בגלל המשחק?" רצתה לי לדעת.

"לא בדיוק, אבל אני מבינה כמה שזה חשוב לו," אמרה ניקי.

"ברור, אבל גם את צריכה להיות חשובה לו," הזכירה שחר.

"טוב,"אמרה ניקי. "אני אלך לעודד אותו, ונראה אם זה יהיה שווה את הרגשות הקשים."

"הזאבים מההתחלה פתחו בפער של שער אחד! אמנם האריות מנסים להשיגם, אך... הכדור אצל בן מ"הזאבים"! שמוסר אותו לדון, קפטן הקבוצה, ש..." ניקי הייתה ממש מתוחה והקשיבה לקריין, דורון, בתשומת-לב רבה. גם שחר ולי נעצו עיניים בקריין, אבל זה היה כי הן העריצו אותו.

"ראית איזה שיער יש לו!! ועיניים!!" הן צעקו בהתרגשות על ניקי כל שנייה. "אוף, שקט, שחר ולי!" צעקה עליהן ניקי.

"מה קרה לך?!" התנפלה עליה שחר. 

"אני ממש מתוחה מה יקרה לדון!! די!!" היא צעקה.

"טוב, בסדר," הן השתתקו.

"...ולאחר שטום מוסר לו, דון הקפטן עוקף בהצלחה את הקפטן סטיבן-" "סטיבן?!!"חשבה ניקי בהפתעה-"הוא רץ אל השער, ו... גול!!!!!!! 2;0 לטובת הזאבים!" צעק הקריין.

ניקי קפצה ממקומה והריעה לזאבים, וצפתה בהנאה כיצד דון מחייך אליה.

אבל זה היה משחק קשה. האריות הצליחו להבקיע 3 גולים, והזאבים עוד אחד: 3;3. ניקי הייתה מתוחה עד כדי כך, שנסתה להתנתק מהמשחק, לאלדאוג, ולדבר עם שחר ולי. והיא הצליחה. היא חזרה לצפות במגרש רק כשצלצל פעמון המודיע עלסיום המשחק. ניקי הרימה את מבטה ללוח התוצאות, ולא האמינה למראה עיניה!! היה כתוב שם 4;3 לטובת הזאבים, קבוצתו של דון!!!!!!!!!!!!!!!!

ואז, כשדון ניגש אליה עייף ומחייך, קרה דבר נפלא ביותר.