פרק 6! השיחה של ניקי ובנג'מין
"אני חושבת שרוי ממש מקסים," לחשה שירלי.
"הוא באמת חמוד מאוד," נאנחה קים.
"הוא בסך הכל מישהו, שעדיין אנחנו לא בטוחים שהוא בצד שלנו. אה, והוא לוקח אותנו לבית של מישהי ממש מרושעת. מה מדהים בו כל כך?" שאלה ניקי בשיעמום. הם הלכו כבר חצי שעה בעיר, ונראה היה שרק בעוד חצי שעה נוספת הם ייצאו משם. "וחוץ מזה, אני חושבת שזה לא כל כך נחמד מצידו לקחת אותנו בלי לתת לנו זמן להיפרד מהורינו."
"אל תדאגי, טיפלתי בזה!" בנג'מין ניגש אליה. "שלחתי להורים של כולכן הודעות על פעילות כיתתית מיוחדת שנמשכת שנה."
"תודה, בנג'מין!!" ניקי חייכה אליו. היא פנתה אל טרישה. "טרישה, את יכולה לשאול את רוי, איפה גרה המישהי הרעה הזאת ואיך נגיע אליה? אני מקווה שלא נלך כל היום ברגל." טרישה הינהנה והתקדמה מהר יותר, כדי להדביק את הקצב של רוי, שצעד בראש. היא התחילה לדבר איתו.
בינתיים, רוזי פנתה אל ניקי:"הוא באמת די מעצבן. אני מתכוונת, הוא ממש נחמד!"
"אוק-קיי, בטח..."ניקי נעצה ברוזי מבט מופתע. 'החברות שלי פשוט משתגעות ממנו! למה?!' היא חשבה. רעיון מטורף התחיל להתגנב אל מוחה. אולי..?! לא. זה מטורף מדי.
ניקי נצמדה אל בנג'מין. הם הלכו ביחד כמה דקות, ואז היא שאלה:"בנג'מין, איך נבחרת להיות המגן שלי? מאז שסיפרת לי על כך, תמיד רציתי לשאול."
בנג'מין חייך וסיפר:"טוב, היה טקס כזה של אנשים בעלי כוחות חזקים במיוחד. זה קרה כאן, בישראל, בדיוק לפני 13 שנים. כל שנה, האנשים האלה- הם נקראים "המועצה"- מתאספים בארץ אחרת. לפני 13 שנים, הם התאספו בישראל. בישיבה זו, כמו בכל הישיבות האחרות, הם ניסו למצוא מגנים לכל ילד בעל כוחות שיוולד באותה שנה. ואז, בישיבה הם הקרינו את התמונות של כל הילדים שעתידים להיוולד בקרוב."
"ואחד הילדים היה אני?" שאלה ניקי בחיוך.
"נכון. הייתי רק בן שנתיים, אבל כבר אז ידעתי, שזו תיהיי את. שאני רוצה להיות איתך."
"רגע, אם היית רק בן שנתיים, אז איך השתתפת שם?" היא שאלה.
"כניראה שכבר אז הראיתי פוטנציאל גדול לכוחות אדירים. בכל מקרה, הצבעתי מיד וביקשתי להיות המגן שלך. ראש המועצה הסכים. אבל הוא הציב בפני כל מגן כמה תנאים: אסור לקחת חלק גדול מדיי בחיי האיש, שעליו מגנים. מותר לראות את משפחתך רק פעם בשנה, בישיבה. ואסור לפגוע באיש, שעליו מגנים. זה הכל."
"בנג'מין, זה נורא! בגללי ויתרת על המשפחה שלך, על החיים הטובים שלך!! אני כל כך מצטערת!!!" קקראה ניקי בעצב.
"אני לא מצטער. לראות את המשפחה פעם בשנה זה לא כל כך נורא. וחוץ מזה, לשמור עלייך זו זכות. זה כייף. ואני מעולם לא הצטערתי על כך." בנג'מין נעצר. גם ניקי עצרה. הוא התבונן ישירות בעינייה. "לשמור עלייך זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים." ניקי התרוממה קצת ונישקה אותו על לחיו. "זה גם הדבר הכי טוב שקרה לי, מעולם." בנג'מין וניקי התנשקו. "אני אוהב אתך, ניקי," לחש לה בנג'מין.
"אהה, סליחה?" טרישה הפסיקה את הרגע הרומנטי ביניהם. ניקי התאכזבה קצת. "קרה משהו?" היא שאלה.
"לא, פשוט רוי רוצה להחליף איתך כמה מילים." ניקי הזדעפה קצת. "בסדר, בסדר," היא מילמלה בכעס. בנג'מין שם-לב לכך וחייך אליה בעידוד. "זה בסדר, דברי איתו." ניקי חייכה והתקדמה אל רוי.
סוף הפרק!
;){kind=link}